בין הטיפות: על גשם וגאולה

ימים מיוחדים, התפילות נמהלות בטיפות הגשם הרעננות וריח הסתיו מביא עמו את ההתחדשות וה- restart העמוק של הגוף והנפש המתבטא בחגי תשרי. השילוב הזה, בין ההתחדשות של הטבע להתחדשות של הנפש, כמו גם הכמיהה לשינוי ואף לגאולה מאפיין את שני הפיוטים הבאים המושרים בתקופה זאת:

הפיוט "שִׁפְעַת רְבִיבִים" אותו כתב אבן גבירול מעטר את התפילה לגשם אותה אומרים בבתי הכנסת בשמיני עצרת-היום האחרון בשרשרת חגי תשרי. תיאור יפי ההתחדשות של הטבע כתוצאה משפעת המים מתובל כאן גם בדימויי הקבלי של "פרדס הרימונים" ובכמיהה לגאולה. מצרף כאן הקלטה שעשינו ב2014 עם מנגינה עממית לשיר זה עבור כנס בבית דניאל בתל-אביב.

הפיוט "ניתנה" אותו שרים בהקפות שמחת תורה משלב עברית וקאסטיליאנית עתיקה. הוא מתאר את מעלותיה של התורה תוך שימוש בדימויים משיר השירים. הפיוט נכתב כנראה בתקופתו של שבתאי צבי וההתעוררות המשיחית שחוו קהילות הפזורה הספרדית-פורטוגזית עולה מבין השורות. את "ניתנה" לימדתי בקורסים מעשיים של מוסיקה יהודית אותם אני מעביר במכללה האקדמית לחינוך, גבעת ושינגטון ובבית הספר הגבוה למוסיקה רימון. כאן אפשר לשמע גרסה מתוך מחרוזת תזמורתית שבניתי עבור אנסמבל סטודנטים משולב של החוג למוסיקה בגבעת וושינגטון ואורחים מאונ' שרלוט, קרוליינה הצפונית לרגל קונצרט בבית התפוצות. במחרוזת הזאת נתתי ביטוי גם לתמה האיקונית מתוך ה"קונצ'רטו דה אראנחואז" של רודריגו המשמשת כמעין השלמה מתבקשת למנגינה העתיקה של "ניתנה". גרסה לא פחות מרגשת עבורי נוצרה באנסמבל הבינ"ל ברימון כשסטודנט ממזרח ירושלים, הזמר בשאר מוראד, הוסיף לפיוט את הגרסה הערבית של ה"ארנחואז"- "לי-ביירות" ובכך גם התכתב עם דימוי "כמגדל הלבנון" הכתוב בטקסט העברי. אפשר לשמע כמה צלילים מתוך כך בכתבה ששודרה על רימון ביומן החדשות דקה 6:54. גשם וגאולה, התחדשות כגאולה אישית של הגוף והנפש. שנה טובה!

וידאו מתוך ביצוע מוקדם שלי של "ניתנה" עם הכנרת טניה בלצר בתאטרון ענבל

תמונה: דן דיאמנט

מודעות פרסומת

כחלום יעוף

יצירתי לויולה ותזמורת "כחלום יעוף" שאת כולה הלחנתי כנשימה אחת ארוכה עם תפקיד ויולה "חולם" כחלק מעבודת הדוקטורט שלי לקומפוזיציה בבר אילן. ויולה: איתמר רינגל המופלא, תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של מורי ורבי רפי קדישזון שאין כבוד גדול מזה. יולי 2014, אולם הקריה האקדמית אונו. ההקלטה המרכזית אבדה ותודה מקרב לב לסאיי אבשלום על המאסטרינג הנפלא להקלטת הגיבוי ממכשיר ה"זום".

ובהזדמנות זאת רשימת חלקית של יצירותי:

A Partial list of Ariel Lazarus's works and places of performance

2004 The Gibraltar Suite for Cantor and Small Ensemble, Gibraltar Tercentenary

2005 Serenade for Cello, Guitar and Violin, Lübbecke Summer Kultur Festival, DE

The Sepharad Symphony, OCU Orchestral Ensemble, OCU, Oklahoma

2006 Keter Malchut for Orchestra, Raanana Symphony Orchestra

2008 Dialogue, Concerto for Guitar and Youth Orchestra, Budapest, Hungary

2010 Episodes on the Jewish Fate of an Artist, 3 Duets for Violin and Guitar, Stadtmuseum Trier, DE

2011 Jugar Con Fuego for Clarinet, Violin, Cello, Guitar and Piano
Uri's Musical Box, Orchestral fantasy for children, comissioned by the Pais Arts Council

2012 Homage to Cantor Abraham Beniso for Quartet and Tape
Autoridad Nasionala del Ladino

2012 The Dream Recorder for Amplified ensemble and tape,
Inbal Ethnic Centre, Suzanne Dalal

2014 Like a Fleeting Dream: Concerto for Viola and Orchestra,
Itamar Ringel and Raanana Symphony Orchestra

A Hebrew Capriccio, complete chamber CD
recorded and released by the German based label: Smoothfactor, including the works:

Arabah for Clarinet and Guitar

Noches for Clarinet, 2 Violins, Viola, 2 Cellos, and specially tuned guitar

Bowl of Cherries for Piano

Max's Landscape for Violin and Guitar

Capriccio for Clarinet, Violin, Cello and Guitar

Jugar Con Fuego for Clarinet, Violin, Cello, Guitar and Piano

Jacobs Ladder for Piano

Capriccio as an Afterthought for Viola and Guitar

"אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה": על מנגינות וזיכרונות

"זֶ'בַה לו· – קח אותו" אמרה סבתי רֵשֶל והניחה בכף ידי את ספרון התהלים, חציו בעברית וחציו מתורגם לקסטיליאנית. סבתי ישובה על כורסת הקורדרוי הירוקה שלה, שצבעה כצבע כריכת הספרון שזה עתה הניחה בידי. אנו נמצאים בדירתה הקטנה המשקיפה על רציפי הנמל של המושבה גיברלטר. "זֶ'בה לו·, קֶה טֶקווידה-שישמור עליך". מאז הספרון הולך אִתי.

באחד הימים כשפתחתי לקרוא בו, צדו עיני את הפסוק "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי", ובתרגומו הקסטיליאני: en la noche; con mi Coraźon hablaba… Acordéme de mi tañer

הקריאה בפסוק חידדה בי את התובנה שהנגינה היא למעשה פעולה של היזכרות, ואולי שורש המנגינות כולן הן ממקור אחד קדום שאת זכרונו אנו מעלים וחווים בכל פעם שאנו מנגנים. מכאן שתפקידן של המנגינות להיות גשר על פני נהר הזמן, בינינו לבין המקור המשותף לכולנו.

את המוזיקה לפסוק הלחנתי כמעט "בהינף קולמוס": המילים התחברו אל המנגינה שבתוכי ואת תפקידי כלי המיתר גזרתי מתוך המנגינה כשריגים דקים המתפצלים מתוך הענף. הלחנתי את הפסוק היפיפה כמי שתפקידו הוא רק להניח גשר בין סביי לבין ילדיי, בין חוף גיברלטר לחוף פלמחים.

פורסם לראשונה במיזם 929

 

Ein hebräisches Capriccio

Ein hebräisches Capriccio

Das Konzert beruht auf dem Album „A Hebrew Capriccio“ des israelischen Komponisten und Gitarristen Ariel Lazarus, das im Jahre 2015 durch das deutsche Label „smooth factor“ veröffentlicht wurde. Das Album präsentiert eine besondere Kooperation zwischen Ariel Lazarus und deutschen Musikern aus Lübbecke, wo sein Großvater als letzter jüdischer Kantor vor dem Zweiten Weltkriege diente.

Das Programm ist ein echter Dialog zwischen Ost und West und präsentiert eine Musik, die durch seine jüdischen familiären Wurzeln inspiriert ist, die von der Meerenge von Gibraltar bis zu den Feldern Westfalens und den Straßen Jerusalems reichen. Sephardische und aschkenasische Melodien, Flamenco Rhythmen, Klezmer und westliche klassische musikalische Einflüsse verschmelzen in reizvollen Kompostionen, die der einflussreiche israelische Musikkritiker Noam Ben-Zeev als in gleicher Weise „natürlich und raffiniert“ beschrieb (Zeitung „Ha-Aretz“ 17.7.12015).

Neben Werken von Ariel Lazarus wird das Ensemble auch neue Arrangements israelischer und jüdischer Folksongs vorstellen, die den Geist des Unabhängigkeitstages und das vielfältige Teppichmuster der Landsmannschaften Israels wiedergeben. Das Ensemble besteht aus Top-Musikern aus Israel und Deutschland, die zu einem wahren musikalischen Fest zusammenkommen.

Ariel Lazarus, Komposition, Gesang, Gitarre Tomer Einat, Violine Avigail Arad, Cello Heinz-Hermann Grube, Klavier Anja Vehling, Klarinette

Ariel Lazarus wuchs in einer Familie mit Wurzeln in Gibraltar und Westfalen auf. Er studierte klassische Gitarre und Komposition in den USA (B.A. und M.A.) und schloss mit der Doktorprüfung an der israelischen Bar Ilan Universität bei Gideon Lewensohn und Betty Olivero .

Liebe Freunde, für alle die nicht dabei sein konnten: Soeben ging ein großartiges deutsch-israelisches Konzert mit dem Komponisten und Gitarristen Ariel Lazarus-Ensemble im neuen Festsaal der Jüdischen Gemeinde Münster mit standing ovation zu Ende. Das Musik Repertoire präsentierte sephardische und aschkenasische Melodien, ebenso dabei Klezmer Melodien und Gesänge aus der Synagoge. Der Großvater von Ariel war letzter bedeutsamer Kantor in Lübbecke vor der Shaoa. Das Musikprogramm war eine Wucht von unterschiedlichen Melodien zwischen Ost und West, der Meerenge von Gibraltar bis Jerusalems. Ein musikalischer Hochgenuss für alle anwesenden Gäste und erst Recht für die idische Neschume (jüdische Seele). Eine Musik, die jeden berührt. Danke an den Veranstalter: Deutsch-Israelische Gesellschaft Münster

        Sharon Fehr , Muenster Synagogue

ניגון לעת ערב

בכורה | נוֹצֶ'ס (Noches): ניגון לעת ערב

אריאל לזרוס

פורסם לראשונה במגזין "קפה גיברלטר" לרגל השקת הדיסק Ariel Lazarus: A Hebrew Capriccio

"אתה רואה את שביל העגלות הישן הזה?" שואל אֵבּרהָרט, המארח האדיב שלי, תוך שהוא מצביע מבעד לחלון הוולבו הישנה אל שביל אבנים עתיק הנגלה בניצב לכביש המהיר, כמו קורע את נוף היערות האין סופי של חבל וֶסטפָליָה שליווה אותנו עד כה. "כאן הסבא-רַבָּה שלך מקס (מרדכי), היה צועד ברגל כעשרים קילומטרים מלוּבֶּקֶה, עיירת מגוריו על מנת להגיע לבית ספר יהודי קטן באוֹלדֵנדוֹרְף וללמד את הילדים טעמי מקרא וקצת מוסיקה".  "עשרים קילומטרים ברגל?" אני משתומם,".. זה חתיכת מרחק". טיפות גשם מוקדמות של סתיו מתחילות לחדור אל תוך המכונית ואֵבּרהָרט סוגר את חלון הוולובו בתנועות ידיים נמרצות, תוך שארשת פניו מרצינה,  "אתה מבין ש.. שאף עגלון מקומי לא הסכים להסיע מורה יהודי זקן".

כעשרים קילומטרים מפרידים גם בין העיירה לוּבֶּקֶה לאולפן כיפת העץ החדיש של חברת התקליטים Smoothfactor אשר החליטה להחתים אותי השנה על אריך נגן לאחר שהמפיק שלה מיכאל שוּלטֵה נקלע במקרה להופעה שהעלתי באזור בביקור קודם. אני לעומת מקס לא עושה את המרחק ברגל, אלה מובל אחר כבוד בוולבו כסופה ישנה וחמימה אל האולפן. "אח, מקס.. " אני מפליג במחשבות  "אולי אם הייתה מחכה קצת על שביל האבן, הוולבו של אבּרהט היתה אוספת גם אותך", שוכח לרגע שעזבת לבסוף לפלסטינה לאחר אותו לילה בנובמבר בו הושלכו אבנים אל חלון ביתך.

מהרגע הראשון שנחו ידיי על הגיטרה הספרדית שנקנתה עבורי באהבה רבה על ידי אבי, אי שם בחורף רחובותי סוער במיוחד של תחילת שנות התשעים, הרגשתי דחיפות ותשוקה בלתי סבירה להוציא לאויר העולם יצירות מוסיקליות, "פסלים באויר" כמו שפרנק זאפה קורה להם. משלא יכל לממן בשעתו גם את שיעורי הנגינה היקרים, הלכתי לשתול עצים עבור העירייה, וחשתי איך כל נגיעה של הטוריה באדמה מרימה לאוויר עננה פריכה של צליל. עדיין אפשר לשמוע כמה עצים ברחוב בנימין…

"נוֹצֶ'ס, נוֹ-צֶ'ס, בּואֵנָ–ס נוֹ–צֶ'ס" שר סבי, אברהם 'נעים-זמירות', בפאטיו של בית הכנסת שלו 'לה -נוֹגָאס פלָאמֵנקה' הנמצא בסמוך לרחובה הראשי של המושבה הקטנה גיברלטר, הפאטיו מוקף חומת אבן עתיקה, מסויידת בטיח ספרדי ורדרד.  "נוֹצֶ'ס סוֹן דֵנָמוֹרר" הוא מסלסל בחן ועץ הדקל הבודד, המיתמר גבוה מעל החומה, זע לצליליו ולמשב הרוח הים תיכונית של לפנות ערב אביבי, מצליח להטיל צללית דקה על כיפת האבן הלבנה של בית הכנסת. 'אָיי! קֵה בּואֵנָס נוֹצֶ'ס…' מתפייט עתה סבא בקול ענוג, ואני מדמיין אותו, את סבי הספרדי אברהם מגיברלטר מזה, וסבא-רבה מקס היֵקֶ'ה מוֶסטפָליה מזה הולכים לעת ערב בשביל האבן הארוך, האחד מדלג בצעדי איילה זריזים ממערב למזרח והשני צועד בצעדים שקולים ומדודים ממזרח למערב עד שלפתע נפגשים פניהם במחצית הדרך, במקום בו קרחת יער ועץ בודד ששורשיו עבותים וענפיו הרבים הופכים לשריגים דקים. דממה מתוקה עוטפת את קרחת היער בזמן ששני האדונים בוחנים אחד את השני עד שחיוך עולה פניהם. לבסוף ,כמתרצים, מניחים את מטלטליהם על האדמה הלחה ומתיישבים למרגלות העץ.  ניגון חרישי, כמעט נטול קול, מדהד בינות לשריגים, ושניהם מצטרפים בהמהום גרוני עמום ההופך בהדרגה לשירה זכה ומהדהדת, מלווה בטיפוף כפות ידיים על ברכיהם המקופלות. השירה האדירה הזאת, היא הניגון, אותו הניגון האוצר בתוכו את כל יסודות הקיום, ניגון אשר לרגע מתפתל ומסתלסל כמו שריגיו של העץ ולרגע שוהה על צלילים ארוכים וזכים כמיי התהום ממנו יונקים שורשיו. זהו ניגון שאזני מעולם לא שמעו אך ליבי כמהה אליו מאותו הרגע בו אצבעותי פגשו את מיתרי הגיטרה.

—-

אריאל לזרוס הינו מלחין וגיטריסט, דוקטורנט לקומפוזיציה בבר אילן וחוקר את המוסיקה של יהודי גיברלטר. משמש כמרצה בבי"ס "מזמור", "רימון" והקריה האקדמית אונו.

נשוי לימית ואב לאורי, אמילי ואגם.

אלבומו החדש של אריאל יוצא לאור בלייבל הארופאי Smoothfactor

להאזנה לאלבום המלא:  https://ariellazarus.bandcamp.com