"אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה": על מנגינות וזיכרונות

"זֶ'בַה לו· – קח אותו" אמרה סבתי רֵשֶל והניחה בכף ידי את ספרון התהלים, חציו בעברית וחציו מתורגם לקסטיליאנית. סבתי ישובה על כורסת הקורדרוי הירוקה שלה, שצבעה כצבע כריכת הספרון שזה עתה הניחה בידי. אנו נמצאים בדירתה הקטנה המשקיפה על רציפי הנמל של המושבה גיברלטר. "זֶ'בה לו·, קֶה טֶקווידה-שישמור עליך". מאז הספרון הולך אִתי. באחדהמשך לקרוא ""אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה": על מנגינות וזיכרונות"